"...תערוכתה בגלריה בבארי עוסקת בתרבות שהתפוגגה, בקהילת המהגרים שנאלצה לוותר על שורשיהּ התרבותיים ולאמץ תבניות מקובלות, שנתפסו כנכונות בעיני הסביבה החדשה. כך וויתרו ההורים על תרבותם ונמנעו מלהנחיל אותה לדור ההמשך. צפנו אותה בליבם, תוך שהם מקפידים לעטות את המסכות הנכונות על מנת לרַצות ולמלא אחר ציפיות החברה.

הדימוי החוזר בתערוכה הוא האריח המזרחי, השב ומופיע ביצירות ומייצג את הכמיהה לתרבות שאבדה. התרבות  שנותרו ממנה רק שרידים: רצפת חלל שהתרוקן מתכניו, ופס-קול שהיה ארוז כל השנים..." 

 

ד"ר זיוה ילין, אוצרת התערוכה